קניין רוחני? שלא יעבדו עליכם

מדי פעם אני נתקל באנשים, פרסומות או כתבות, שמתייחסות לדבר הנקרא "קניין רוחני" כ"קניין" של ממש. אם הורדת סרט מהאינטרנט, את גזלן – גנבת קניין רוחני של מישהו אחר. ברררר.

אז אני לא נכנס עכשיו לכל העניין הגדול של זכויות יוצרים, והאם באמת אסור לראות סרט ב"צפייה ישירה" מהמחשב וכולי. זה נושא קצת ארוך, שיש בו גם ממדים הלכתיים וגם ממדים משפטיים ומוסריים, ולא אכנס אליו.

אני מתכוון לעסוק כאן אך ורק בפיקציה המכונה "קניין רוחני". לונג סטורי שורט: אין דבר כזה. אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם. כלומר, יש מושג שנקרא בחוק "קניין רוחני", ויש עורכי דין שעושים עליו הרבה כסף, הכול טוב ויפה. אבל אין שום קשר בין זה לבין "קניין" רגיל. זה שם מכובס, שהשימוש בו נועד בין השאר להלך אימים ולהסוות תקנה חדשה יחסית, באינסטינקטים המוסריים הבסיסיים שלנו.

המושג "קניין רוחני", או בשמו הלועזי Intellectual Property (או בשמו העוד יותר לועזי, Geistiges Eigentum), מספרת לנו ויקיפדיה, נטבע אי שם בשלהי המאה ה-19, לא לפני כן. מדובר בעצם בתקנות שנועדו לעודד יצירה: אם אדם ימציא המצאה, ומישהו יגנוב לו אותה, הוא יהיה בכזאת באסה שהוא לא ירצה להמציא עודפעם משהו אחר. הוא עלול למות מרוב צער או מפיגוע. (אגב, גדולי הממציאים דווקא היו גנבי פטנטים מדופלמים, ודוגמה מפורסמת היא אדיסון, אם כי מספרים עליו שכשעלה במוחו הרעיון להמצאה שלו, ישר נורה בראשו. סתם, נו, בדיחה כזאת.)

כך לדוגמה במריבות בין בתי הדפוס הראשונים על הדפסת ספרים, הוחלט שספר שמודפס במקום אחד, ייאסר להדפסה במשך כך וכך שנים במקום אחר, כדי שהמדפיסים לא יבואו לידי נזק כלכלי. זו חלוקת תחומים בין סוחרים, דבר מוסכם ומקובל, אבל איש לא יגיד שיש כאן עניין ל"קניין", ושמי שקונה מבעל דפוס שמסיג את גבול חברו, כלומר עובר על התקנות, נחשב "גזלן".

בואו נבחן – האם קניין רוחני הוא באמת קניין?

איעזר שוב בוויקיפדיה החביבה, שם יש הגדרה נאה ל"רכוש". וכך נאמר שם:

כדי שדבר ייחשב רכוש, כלומר, כדי שתתקיים בו זיקת בעלות לאדם או קבוצת בני אדם, נדרש שניתן יהיה לייחס לו מספר תכונות יסוד, שרק כאשר כולן מתקיימות בו זמנית ניתן לכנות דבר כלשהו "רכוש":
  1. מובחנות וספציפיות: רכוש הוא רק דבר שניתן להבחין בינו לבין דברים אחרים. רכוש גם אינו מושג מופשט, אלא דבר קונקרטי. לדוגמה, אדמה באופן כולל אינה יכולה להיות רכושו של מישהו, רק חלקת אדמה מסוימת יכולה להיות רכוש. באופן דומה, כיסאות, כמושג כללי, אינם רכושו של אף אחד. רק כיסא מסוים יכול להיות רכושו של אדם כלשהו.
  2. בלעדיות: הדבר שייך רק לאדם או קבוצת אנשים אחת ולא לאף אחת אחרת. בגד הנמצא בארונו של אדם מסוים יכול להיחשב רכוש; אוויר, לעומת זאת, אינו יכול להחשב שייך לאף אדם באופן בלעדי, וכל אחד יכול לשאוף ולנשוף אותו כרצונו. גם רכוש ציבורי חייב תמיד להיות בבעלותו של ציבור מסוים (או רשות ציבורית) ולא של ציבור אחר, אף כי הגדרת "ציבור מסוים" עשויה להיות שונה ממקום למקום ומזמן לזמן.
  3. שליטה ממשית: דבר יכול להיחשב רכושו של אדם או קבוצת אנשים רק אם הוא ניתן לשליטה ממשית, היינו, שהבעלות על הרכוש ניתנת למימוש. לדוגמה, ניתן לשלוט בכיסא, אך לא ניתן לשלוט בשמש, באלפא קנטאורי או ביופיה של השקיעה.

(יש שם גם סעיף רביעי, "היעדר תודעה אנושית", אבל זו לא באמת תכונה נצרכת. ודאי שאדם יכול להיחשב כרכוש, אלא שהחוק המודרני פשוט אינו מכיר בזה, כלומר הוא מפקיע מראש כל בעלות על בני אדם. סגור סוגריים, הנה כך:)

האם קניין רוחני עומד באבני הבוחן האלמנטריות הללו?
1. מובחנות וספציפיות – קניין רוחני אינו מובחן. הוא רעיון, מידע. אי אפשר להבחין בינו לבין דברים אחרים. אבל מה, תגידו שהוא מובחן בהיותו מידע מסוים השונה משאר ה"מידעים". אוקיי, אם זה היה הקריטריון היחיד, הייתי מחליק את זה. אבל נעבור הלאה:
2. בלעדיות – קניין רוחני אינו יכול להיחשב בלעדי. אני מנגן שיר על במה, אדם שורק שיר ברחוב, השיר מתנגן ברדיו – "נר לאחד נר למאה". הוא יכול להיות אצל כמה אנשים שונים בו זמנית.
3. שליטה ממשית – מידע הוא דבר ערטילאי. אי אפשר לשלוט בו. אפשר לנסות לשלוט בדרכי ההפצה שלו, אבל במידע עצמו. הוא דבר מופשט לגמרי.

בקיצור, "קניין רוחני" אינו יכול להיחשב קניין בשום פנים. ולמה שייחשב? הרי לגנוב ממישהו את קניינו, פירושו לעשות פעולה שתגרע אותו מקניין פלוני, ותוסיף אותו לקניין (או חזקת) אלמוני, הגנב. הדבר הזה רע בעיקר כי הוא פוגע באדם שגנבו ממנו, ולצורך העניין זה לא כל כך משנה אם הגנב נהנה ממנו או בא לחצר וסתם התחיל להשמיד את הרכוש. לעומת זאת, אם אני צופה בפרק מ"חברים" (טוב, היום צריך לומר "האוס") באינטרנט, לא לקחתי שום דבר מאף אחד. המידע קיים, ויכול לשרת את כולם. כבר אמרנו: "נר לאחד – נר למאה".

אלא מה, תגידו, אתה פוגע במטה לחמה של התעשייה, אתה גורם לכך שיוצרים לא ירוויחו את מה שהשקיעו, שהם לא ירצו ליצור, וכולי. בסדר. אמירות לגיטימיות. אבל לא קשורות לנושא ה"קניין". קראו לילד בשמו: תקנות לעידוד היצירה. זהו. כל כך קשה?

צריך להדגיש: מניעת רווח בעקיפין אינה בשום פנים גזל. אם חבר שלי עמד לקנות ספר, ובאתי ואמרתי לו: עזוב, אל תקנה, אני אשאיל לך את שלי – מנעתי מהסופר (ו/או מהמפיץ) רווח, ואולי התנהגתי כלפיו לא יפה, אבל לא עברתי על שום גזל. גזל פירושו לקחת אובייקט מסוים שיש לפלוני, כך שהוא לא יהיה אצלו. זה גזל, ואין בלתו.

ואפרופו תקנות לעידוד היצירה, בימים עברו היצירה פרחה בלי שהיוצרים חלמו על התקנות האלה. הרמב"ם לא הרוויח אגורה על כל ספר שלו שנמכר, וגם לא אריסטו או דנטה או אוגוסטינוס. אנשים שרוצים ליצור, שיש להם דחף ליצור, יעשו זאת גם בלי שום קשר לרווח שהם יכולים לקבל. את הכסף הם הרוויחו בדרכים אחרות – עבדו לפרנסתם, כמו כל בני התמותה, בעבודות של ממש, או שהיו להם פטרונים מכובדים, שתמכו ביצירה שלהם.

אז אין לי התנגדות לפטרונים מודרניים בדמות קרנות למיניהן, וגם לא לתקנות שמטרתם עידוד היצירה ותמיכה ביוצרים. זה סבבה לגמרי. אבל בבקשה, אל תסבנו אנשים.

קניין רוחני אינו קניין, ואם הורדתם סרט למחשב, אולי אתם עוברים על החוק (אני בספק, אם החוק הוא אות מתה ואינו נאכף כלפי אנשים פרטיים), אבל מה שבטוח זה שאתם לא גנבים. שלא יעבדו עליכם.

לקריאה נוספת:

ולקינוח יויטיובון חמוד, מכתב פתוח מדן בול ללילי אלן:

23 תגובות בנושא “קניין רוחני? שלא יעבדו עליכם

  1. יונתן בן-עמי

    זכויות היוצרים רק מעכבות יצירה, לא מעודדות אותה. הן יוצרות מצב שהיוצר חייב ליצור משהו חדש לגמרי, ולא לחדש יצירה קיימת, שהיא הדרך בה נוצרו מיטב יצירות המין האנושי.

  2. מתן צור.

    ועוד נקודה מעניינת: לגבי בתי דפוס, שהיו מקבלים "אישור" להדפיס ספר לזמן מסויים ולאחרים בינתיים היה אסור, יש את המקרה שכדאי להכיר:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90#.D7.94.D7.9E.D7.97.D7.9C.D7.95.D7.A7.D7.AA_.D7.A1.D7.91.D7.99.D7.91_.D7.A9.22.D7.A1_.D7.A1.D7.9C.D7.90.D7.95.D7.95.D7.99.D7.98.D7.90

  3. שרה

    מכיוון שרוב האמנים והסופרים עניים, חיפשו דרך לפחות לייחד את יצירתם ולעזור להם להרוויח כמה פרוטות

  4. אנונימי

    חיותה: ביוון העתיקה לםשל, היו םיתוסים חוזרים כגון אדיפוס שעובדו על ידי כםה םחזאים שוןים לכםה םחזות שוןים.

    הם היו אז זכויות יוצרים, זה לא היה קורה. רוב היצירות של דיסןי לא היו אפשריות אם היו שוםרים בקןאות על זכויות היוצרים של הספרים או סיפורי העם שעליהם הן םבוססות.

    הלהקת פרגורסיב שאןי שוםע כרגע לא היתה יכולה לןגן קאוורים קלאסיים אם בעזרת לוביסטים םחורבןים הןכד של הןכד של הןכד של הםלחין היה שוםר על הזכויות

  5. תחיה

    אם הבנתי נכון, אתה מבסס את טענתך על התרגום של property לרכוש. דא עקא, בניגוד לרכוש, property כן יכול לשמש לדברים לא מוחשיים. ויש גם קפיצה משייכות בלעדית לשימוש בלעדי והגדרה חסרה של שליטה, אבל לא משנה.

  6. הלל גרשוני

    בוודאי, אין חילוק לעניין זה. זה לא גזל. יש כאן דברים אחרים: פגיעה בתקנות זכויות יוצרים, "יורד לאומנות חברו", פלוס סתם התנהגות לא נאותה וכולי.

  7. אנונימי

    לא כל כך מובנת לי ההתעקשות שלך על כך ש"לא מדובר בגזל" אם אתה עצמך סבור כי להתנהגות זו נלווה פסול מוסרי מסוים (בלשונך: "…"יורד לאומנות חברו", פלוס סתם התנהגות לא נאותה וכולי") ומאידך כדבריך לעיל "הדיון הסמנטי פחות מעניין" וגו' – האם לשיטתך לגניבת דעת חומרה פחותה משל נטילת רכוש ממשי ?

  8. הלל גרשוני

    בוודאי שהדברים משנים. לכל תחום משפטי הדינים משלו. אם זה גזל, אסור לי לראות סרטים בצפייה ישירה. נקודה. אם זה נושאים אחרים, כי אז זה משתנה לפי ההקשר.

  9. אנונימי

    אז אם אני אקח למשל את כל תכני הבלוג שלך, אעתיק אותם לאתר אחר ואציג אותם בתור שלי, אין לך שום בעיה עם זה?

  10. הלל גרשוני

    זה ודאי לא יהיה גזל!

    זו תהיה התנהגות לא נאותה, אולי. אפשר שיש כאן גניבת דעת הבריות, עבירה על "ואהבת לרעך כמוך", שקר, וכדומה. אגב, שים לב שנקטת דוגמה של "אציג אותם בתור שלי", זאת אומרת הנקודה אצלך כלל אינה ה"גניבה" אלא ההתחזות.

  11. אראל סגל

    א. לגבי קניין רוחני – הפועל "קנה" בלשון המקרא מציין גם קניין של חכמה ובינה, במיוחד בספר משלי: http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qna.html אם כבר לדייק במושגים – אז עד הסוף…

    ב. מי שמוריד סרט למחשב בלי רשות, אכן לא "גוזל", אבל ייתכן שהוא "עושק". עושק = מניעת שכר שכיר. כידוע, ההגדרה של שכר שכיר תלויה בזמן ובמקום. לדוגמה, אם במקום מסויים מקובל לשלם שכר בסוף השבוע, אז מעסיק שלא ישלם שכר בסוף השבוע ייחשב ל"עושק" (אלא אם כן עשה הסכם מפורש עם העובד). אם במקום מסויים מקובל שהשכר כולל הוצאות רכב, אז מעסיק שלא ישלם הוצאות רכב ייחשב ל"עושק", וכן הלאה.

    כעת, נניח שמישהו יצר סרט. מן הסתם מגיע לו לקבל שכר, אבל מי ישלם לו? הרי ישנם הרבה מאד אנשים שונים שנהנים מהסרט שלו. אז החוק קובע, שהאחריות לשלם את שכרו של היוצר מוטלת על כל מי שמחזיק בעותק של הסרט, שצריך לשלם ליוצר את מחיר הסרט. לכן, מי שמחזיק עותק של הסרט על המחשב שלו, ואינו משלם ליוצר – עובר על "לא תעשוק את רעך". ובספר ויקרא, זו בדיוק המצוה שלפני "לא תגזול"…

  12. הלל גרשוני

    א. נכון. אני משתמש במושג במובן המשפטי, בהקשר של גזל.

    ב. רעיון מעניין אבל כנראה לא נכון. כדי לעשוק שכיר, צריך שאתקשר איתו לפני כן בצורה כלשהי. אם אני מוריד סרט מהאינטרנט, לא הייתה לי שום התחייבות קודמת ליוצר או למשווק.

  13. יעקב פייגלין

    לא כ"כ הבנתי אם ההתייחסות שלך לזכויות יוצרים כאן היא במישור המשפטי, המוסרי או ההלכתי. עם איזה טרמינולוגיה בדיוק יש לך בעיה? המשפטית, המוסרית או ההלכתית?

    אם אתה טוען שיש או אין כאן 'קנין' ו'גזל' לפי ערכי ויקיפדיה לעיל, אז זה בתחום המשפטי. אין כאן התייחסות הלכתית. למשל. (כי לאחר מכן ראיתי שפתאום בטוקבקים יש התייחסות הלכתית).

    מבחינה משפטית במדינה כיום חלים חוקי זכויות יוצרים למיניהם, או כמו שקראת להם בחוסר הערצה 'תקנות לעידוד היצירה'. אולי זה לא קנין, אולי זה לא גזל, זה עבירה על החוק. נקודה.
    אם אתה רוצה לעבור על החוק, זכותך.

    מפריע לך מבחינה מוסרית שאנשים קוראים לך גנב כשאתה רואה עידן הקרח בצפייה ישירה עם תרגום מובנה? מוסר זה עניין גמיש. טרמינולוגיה זה עניין גמיש. היום זה ככה, מחר זה אחרת. שורה תחתונה, מה איכפת לך.
    אם אתה חוצה באדום וכולם אומרים שאתה 'גונב את הרמזור', זה אומר שאתה גנב? זה יפריע לך? תהנה.

    מבחינה הלכתית, כי ראיתי שכמה התייחסו כאן:
    אני לא פוסק הדור ולא למדתי לעומק את כל הנושא. אבל כן קראתי כמה מאמרים מסכמים בנושא וזו התובנה שלי-
    יש דיון גדול על אם בכלל חלים כאן דיני גזל באופנים שונים, ולדעת הרבה פוסקים יש בכל זאת את איסור השגת גבול. כמו"כ ישנה מחלוקת לגבי תוקפם של חוקי המדינה כ'דינא דמלכותא דינא' אם הם מחייבים גם ברמה ההלכתית.
    ככה שמבחינה הלכתית מסויימת אתה אולי לא גזלן ואולי אין קנין, אתה בסה"כ משיג גבול עבריין. אם זה מנחם אותך.

השאר תגובה