השַמָּש ובוהן הפנדה

כבר אמרתי שאני אוהב את הקונספט של "דעות ב-60". אפשר לומר שזה מקל על הכותב: במקום לכתוב מסכת שלמה, אתה כותב נקודה מסוימת למחשבה, שהיא קרש קפיצה לדיון מהותי ונרחב יותר. אז הנה עוד טקסט כזה:

מי צריך את השַמָּש? אנשים ממשיכים להדליק אותו למרות שאור החשמל מבצע את עבודתו היטב. השמש הוא מעין בוהן הפנדה, שריד ארכאולוגי שממשיך לחיות מכוח האינרציה. תאמרו: הרי כל הדת מבוססת על ארכאולוגיה כזו. אמת: גם בוהן הפנדה שרירה וקיימת, ולא קוטעים אותה. אבל מה שאפשר לשנות במסגרת הכללים הקיימים, יש לשנות. זו הרפורמה שיש לעשות ראשית לכול: חזרה לפשטות ההלכתית, ללא גמלונים מיותרים.

15 תגובות בנושא “השַמָּש ובוהן הפנדה

  1. הלל גרשוני

    או ביתר הרחבה: הרעיון הוא לשרת את הקונספט של ההלכה או של המנהג. דוגמה ידועה היא הבעיה של גילוח בחול המועד, שבימינו (עם התפשטות המנהג הנלוז לגלח את הזקן בכל יום) יוצרת גול עצמי בכך שאדם דווקא מנוול את עצמו במועד.

    אם אין צורך בשמש, הדלקתו מראה בעיניי על זילות מסוימת של ההלכה שהצריכה אותו.

    אילו הרמב"ם היה פוסק שיש להדליק שמש בכל מקרה, או מעבר לכך, אילו חז"ל היו קובעים כך – הייתי שותק, עד שיבוא אליהו ונוכל לחדש את הסנהדרין ולתקן דברים. אבל אפשר להתחיל בקטן.

  2. שמריה

    הדיון אודות שימור ההלכה ידוע וקיים, ומשום מה לא נראה לי שאינך מכיר אותו. ידועות לך היטב גם הדעות המתירות להסתפק בהדלקת נרות שבת בחשמל, שלא לדבר על שמש (אני, אישית, מתגלח בחוה"מ בדיוק מהסיבה שהזכרת).
    אעפ"כ, בוהן הפנדה אינה מעניינת אותי, כפי שבהחלט מעניין אותי השמש – אדם שידליק חנוכייה ללא השמש תוך מחשבה/ידיעה ברורה שאור החשמל הוא הוא השמש, אשריו. תהליך הויתור על סממן קיים, יגרום להשתמש באור הנרות, ללא זכירה שבעבר הרחוק היו 'חשוכים' שדרשו שמש גם במקום שאין אור חשמל.

  3. אריאל

    "להתחיל בקטן" – ולאן אתה רוצה להגיע?

    להלכה אין "קונספט" שאפשר להצביע עליו, לבודד אותו ולא כל שכן להסכים עליו. היא צירוף של תפיסות תיאולוגיות ואידיאולוגיות, נסיבות היסטוריות, חברתיות, פסיכולוגיות ועוד.

    למשל, אני בטוח שתוכל למצוא תורות קבליות וחסידיות שלדידן יש לשמש "קונספט" תיאורגי או פסיכולוגי שיש בו צורך גם בעידן החשמל.

  4. אנונימי

    כמה שזה צודק. כואב לי כמה שזה צודק.
    אני הזדהיתי מאוד עם מטאפורה (קולעת בעיני) שהנחיל הרב עמית קולא בספרו שיצא לא מזמן 'הוויה או לא היה' – דיאטה רוחנית. להשיל מה שמיותר לכולי דכולי עלמא לפחות.
    הוא עוסק יותר בעקרונות תיאולוגיים. אבל הוא הדין לאינספור פרטים הלכיים שמסתירים את היער.
    להתחיל להרזות. היידה.

  5. שמריה

    נראה לי שאני פטור מלהצטדק, ולו רק מהסיבה שהצהרתי על מנהגי בחוה"מ. אעפ"כ, אין אחד שיוכל לבטל את עניין השמש במהותו, ויהא זה החשמל.
    מי ישתמש באור הנרות? מילואימניק, למשל. טייל, למשל.

  6. אנונימי

    רוב חיי לא הדלקתי שמש, עד שבשנה האחרונה התקלקל אור החשמל בבניין שלנו. ואגב, מי שמדליק יותר מחנוכיה אחת, בטח יכול להסתפק בשמש יחיד לכולן.

השאר תגובה