על איזה צד מרוחה המחאה?

לא מחאה פוליטית! איור: אור רייכרט

רבבות גדשו אמש את הרחובות ברחבי הארץ. כבר שבוע שהעיתונות, וחלק מחבריי הסמולנים בפייסבוק, לא יודעים את נפשם: "רוח ישראלית", קורא לזה בן כספית במעריב, משל היה תאומו של יאיר לפיד. "העיקר במחאה ההולכת ומתרחבת אינו בפרטים, העיקר הוא עצם המחאה", כתב איל מגד באותו עיתון. תומר פרסיקו כותב בבלוג שלו על "אווירה פחות של מחאה ויותר של שמחה, של יצירה, של אחווה, של תחילת מאבק מתוך תחושת ביטחון", ותוהה איפה הרבנים ומדוע הם לא במחאה.

ובאמת, למה הרבנים לא במחאה? ובכלל, מדוע המחאה היא רק של "השבט הלבן" כפי שהגדיר זאת בן כספית? מדוע רק תנועות השמאל, והשמאל הרדיקלי בעיקר, הן אלה המתדלקות אותו?
צד אחד של הדברים הוא הפוליטיקה. "ההפגנה לא סקטוריאלית", אמר דויד גרוסמן (שבכלל אינו מתנגד ידוע של נתניהו) בכתבה ב-ynet, אך באותה כתבה מובאים דברי אביב גפן: "הקמנו עוד מדינה בתוך השטחים הכבושים, בה אנו משקיעים מיליארדים. מה שיוצא בסוף כל זה, שלמעמד הביניים לא נשאר כלום". ועוד אמר: ""יש בתוך המגזר החרדי חלק נכבד שלא משלם מסים". 
אך כאן תמיד עולה הטענה: אז בואו להפגנה ותעבירו את המסר שלכם, מה הבעיה? בגלל שיש כמה סמולנים לא תפגינו על הדברים החשובים האלה?
הבעיה היא אחרת. הרבבות שגדשו את הרחובות לא ממש ידעו מה הם רוצים בפועל. חוץ מזה שיהיה סבבה, שמחירי הדיור ירדו ושהמשכורות יעלו, שיהיו פחות מובטלים וששכר המינימום יהיה אלפיים דולר, ושבאופן כללי בעולם יהיה כיף ורוח של אהבה ונתינה תהיה שורה בכול. שנות השישים זה כאן. "סדנה רוחנית המונית", קרא לזה איל מגד. ממש ככה.
אבל תסלחו לי מאוד, עם בלבולת לא הולכים למכולת. "סדנה רוחנית"? זה הקטע? "שמחה, יצירה, אחווה"? רילי? הדברים האלה נשמעים נחמדים מאוד, ולא פלא שהם יכולים לסחוף המונים. משום שזה שומכלום, מהסוג היאירלפידי הישן והטוב. 
ובכל זאת, כאשר נשמעות דרישות ברורות, הן חד משמעיות לכיוון מסוים. כך נאמר בכתבה ב-ynet: 
את הדרישות ניסחו מארגני המחאה על הבמה ברחבת מוזיאון תל-אביב: בנייה ציבורית ופיקוח על שכר דירה; חינוך ציבורי חינם מגיל אפס; שכר ההולם את הוצאות המחייה ובריאות בחינם לכל אזרח
למה לא באמת? מישהו יכול לומר שהוא נגד שלכולם יהיה טוב וסבבה? אבל למה לעצור כאן, אם אפשר פשוט להתחיל להדפיס כסף ולתת לכל אזרח? 
"חינוך ציבורי חינם מגיל אפס" יעלה יותר מ-20 מיליארד ש"ח. פיקוח על שכר דירה הוא פתרון שנבדק עד תום כיעיל ביותר להחרבת ערים. "שכר ההולם את הוצאות המחיה" – ומי יממן אותו? בריאות בחינם לכל אזרח – וכמה הדבר הזה יעלה?
בואו נחשוב מאיפה יגיע הכסף. אפשרות ברורה מאליה היא העלאת מסים. אבל הרי ההפגנה היא גם נגד "שחיקת מעמד הביניים", ואם כן איננו רוצים להכביד עליו את הנטל עוד יותר. יעד מובן מאליו הוא כמובן "הטייקונים" (איזו מילה מפחידה!). יש להם יותר מדי כסף, וזה מעצבן לנו בעין. אז מה אתם מציעים? מס של 80% על הכנסותיהם הפרטיות של הטייקונים? אולי הלאמת כל נכסיהם? צעדים כאלה לא רק שיכסו את אותם 50 מיליארד דולר אפילו במקצת, הם גם יובילו לתוצאה ההגיונית היחידה מצד אותם טייקונים – עזיבה של הארץ לטובת מדינות ידידותיות יותר, יחד עם כל מפעליהם המספקים עבודה לאותו מעמד ביניים ולמעמדות נמוכים יותר.
יש כמובן גם אפשרויות אחרות. אפשר להפנות את "המיליארדים שנשפכים על ההתנחלויות" לטובת מעמד הביניים. מה זה אומר? ברור שלא לפנות את ההתנחלויות – זה יצריך בפני עצמו יותר מ-120 מיליארד ש"ח; בנוסף, זה ייצור לחץ של ביקוש נוסף על הדיור במרכז הארץ, ויעלה את מחירי הדיור, הגבוהים ממילא, בהרבה, הרבה מאוד. הדרך היחידה היא כנראה פשוט שצה"ל יעזוב את כל המתנחלים שם, ויברח מהר, כפי שהוא הצטיין לעשות זאת בלבנון עם צד"ל. זה בהחלט יחסוך הרבה כאב ראש, וגם יעזור לציבור באופן כללי, כי הפנאטים האלה שגרים שם לא יודעים מה טוב למדינה ובלעדיהם יהיה קל יותר לשמאל להיבחר.

מצד שני, יכול להיות שלכל אותם מוחים אין ממש פתרונות. כלומר, מה "יכול להיות" – הם אומרים את זה בפה מלא, ושהממשלה צריכה לדאוג לפתרון. איך הם יודעים אם הממשלה דואגת או לא דואגת? במבחן התוצאה. האם שינויים יכולים לקרות באופן מיידי? האם בכלל בעיות במחירי הנדל"ן הם משהו שהוא בהכרח אשמת הממשלה ולא בעיה בשוק העולמי? 

המחאה הנוכחית מסוכנת, מסוכנת ביותר. היא מסוכנת דווקא משום שביבי לחיץ וסחיט, והוא נוטה בעתות מצוקה לחלק מתנות ללא כיסוי של ממש. היא מסוכנת משום שהיא סוחפת אחריה עשרות אלפי אנשים נאיביים, שבטוחים ש"מדינת רווחה עכשיו" זה משהו מגניב. היא מסוכנת משום שכמו מהפכות אדומות שכבר היו בעולם, היא רצופה בכוונות טובות בדרך הבטוחה לגיהנום כלכלי. היא מסוכנת משום שזו מחאה שבה אידיאולוגים נאו-מרקסיסטים עושים הון אידיאולוגי על גבם של אנשים תמימים.

כן, שכר הדירה יקר מכפי שהייתי מעדיף שהוא יהיה. כן, יש מה לעשות – בהקטנת הביורוקרטיה, בהתרת הבנייה ביהודה ושומרון, ועוד ועוד. אבל ההפגנות לא יעזרו לכך, כי הפגנות דורשות פתרון של כאן ועכשיו, ופתרון קסם כזה אינו קיים מחוץ לעולם החלומות של המפגינים האדומים. 

יש איזו מוסכמה בעולם, שהימין הוא קרבן הרגש בעוד שהשמאל הוא השכל בהתגלמותו. מנקודת מבטי הענייה, המצב הפוך בדיוק: השמאל הלך שולל אחרי רגש ה"שלום" בעוד שהימין התריע שהדבר יזיק מבחינה שכלית – וצדק. השמאל הולך אחרי רגש ה"אחווה" בעוד שהימין טוען שמבחינה שכלית פעולה לטובת אותה אחווה רק תזיק לה – ובכל ניסיונותינו הקומוניסטיים, צדק גם שם.
ושוב אנחנו רואים את הרגש שוטף את הרחובות, ללא טיפת כיוון או היגיון. נקווה שבסוף קול התבונה ינצח. אבל בשלב זה אני בכלל לא בטוח שזה מה שיקרה.

23 תגובות בנושא “על איזה צד מרוחה המחאה?

  1. tomerpersico.com

    הלל,

    אתה צודק שמה שמניע את המחאה הזאת כרגע הוא רגש. אני הייתי אומר שמדובר בהחזרת התקווה. התקווה שניתן לקיים חברה הוגנת ויותר שוויונית. אם כי גם יש כמה כיוונים של פעולה שמדברים בהם.

    ובקשר לזה אתה צודק גם שיש כאן סיכון גדול, דווקא מפני שביבי הוא (כמו שנדמה לי ששרון אמר) "פאניקר", ולחיץ. זה מסוכן מפני שבמקום לערוך טיפול שורש הוא עלול לחלק מתנות, וזאת באמת לא הדרך להבריא את המצב.

  2. שטוטית

    הלל שבוע טופ 🙂

    להתבונן ולא להאמין
    ע"ע הזרם שכתבתי אתמול בגוגל פלוס !
    https://plus.google.com/?hl=iw&tab=wX#112759677071040653662/posts

    והרי כל מי שקורא אותי ברשת פה ושם
    בשנים האחרונות
    ובמיוחד את התגובות שלי
    יודע שכל הזמן אני אומרת שצריך להתמקד בנושא החברתי….אבל לא, החברים התעסקו בעניינים אחרים כזה כאילו חשובים יותר…אז באמת על איזה צד מרוחה החמאה?

  3. drall0

    האמת,
    עם כל הסלידה הטיבעית מבטלני השמאל שמובילים את המחאה הזו , לא צריך לאמץ את תעמולת השקרים שמייצרים הטייקונים סוחרי העבדים כנגדה.

    מצד אחד הבלוג שלך מנופף בכישלון של הפיקוח על שכר הדירה בשוודיה ובדנמרק ומצד שני מתעלם מההצלחה של חוק חינוך חובה לתינוקות באותן ארצות.

    כך בדיוק עובדים שקרני השמאל.
    לידיעתך בברכה.

  4. הלל

    דרול, חוק בייביסיטינג חינם לתינוקות יכול להיות יפה וטוב. השאלה היא מאיפה יגיע הכסף.
    למדינות סקנדינביה יש הרבה מאוד אוצרות טבע. מיני סעודיה. מה יש לנו? מרבץ גז או שניים?

  5. drall

    מאיפה יגיע הכסף?
    מקצבאות הילדים לדוגמא.
    למה אדם שיש לו ילד בן 16 שלומד בפנימיה מקבל עליו 237 ש"ח לחודש ואילו אדם שיש לו תינוק בן שנה מקבל 169 ש"ח לחודש?
    אבל זו רק דוגמא ואני מציע לא להיתפס אליה. מדינה צריכה לעצב לעצמה סדרי עדיפויות . את מי היא משרתת את העשירים? את החרדים? את מעמד הביניים? את העניים? את תושבי באר שבע?

    כל החלטה כזו הינה מהותית מבחינת חלוקת המשאבים. זה כל כך לא רציני לשאול מאיפה יגיע הכסף. כמו שמגיע לחיל האויר יכול להגיע למקומות אחרים.

  6. הלל

    דרול, זה לא רציני. קיצוץ בקצבאות הילדים יפגע באנשים אחרים. אתה בעצם טוען שיש לפגוע במעמדות החלשים כדי לעזור למעמד הביניים.

    בנוסף, זה בכלל לא מגרד את כמויות הכסף שיידרשו.

    לא מספיק להפריח סיסמאות באוויר. את זה כל אחד יכול.

  7. drall0

    ישנה טענה שמגובה במחקרים שהגדלת הקיצבאות , מגדילה את האוכלוסיה שנזקקת להן. אבל שוב, אני ביקשתי לא להתלות בדוגמא שנתתי , למרות שהיא דוגמא מצויינת.
    שילמתי למטפלת פרטית לתינוק 1900 ש"ח לחודש.
    נכפיל ב12 נקבל 22800 ש"ח. נחלק בסכום הבומבסטי שנקבת בו עשרים מליארד ש"ח ונגיע ל900,000 תינוקות.
    כמובן שהמספר הזה לא ריאלי. צריך גם לקחת בחשבון שפיתרון ממשלתי הינו יותר יעיל מפיתרון ביתי וגם יותר זול.
    חוץ מזה , כל תקציב החינוך היום עומד על שלושים ומשהו מליארד ש"ח , לכן לא סביר שרק ילדים מגיל 0 עד שלוש יעלו 20 מליארד.

    לכן השאלה היא לא "מה נכון"? כי מה שאתה טוען מופרך לחלוטין, אלא "למה משקרים"?

  8. הלל

    1900 ש"ח לחודש זה בהחלט לא הסכום לגננת מהבוקר ועד 16:00 כמו שרוצות המוחות. אני מניח שהמטפלת הפרטית שלך שומרת הרבה פחות זמן על התינוק.

    הטיעון ש"פתרון ממשלתי יעיל יותר מפתרון ביתי וגם יותר זול" נשמע כמו מהתלה עגומה. כלל ידוע הוא שפתרונות ממשלתיים יעילים פחות ויקרים יותר.

    אגב, לפי תחשיב האוצר מדובר ב-16 מיליארד ש"ח. עדיין בכלל לא כסף קטן.

  9. drall

    אתה חוזר ומצטט את אותם דמגוגים קפיטליסטיים שאין להם בעיה לשקר לאספסוף הבור , שאין לו מושג בכלכלה אמיתית.
    האמת היא שהממשלה קונה הכל בזיל הזול.
    חיפוי אבן עלה ללקוח פרטי 440 ש"ח למ"ר (ע"פ מחירון דקל אפריל 2010) . רכבת ישראל שילמה רק 235 ש"ח עבור אותה עבודה. למה? בגלל חוק חובת המכרזים , בגלל שהיא לקוח ממשלתי גדול וחזק. אני שילמתי 33 ש"ח ש"ח על ארוחה בשרית ב"מטבח של רותי" באזור התעשיה הר טוב א' ,בית שמש. המפעלים הסמוכים משלמים עבור אותה מנה 20 ש"ח (ומקבלים גם בונוסים).
    למה? כי הם שוק מוסדי.
    אין כאן הוקוס פוקוס.
    כשגדל הסיכון , הרווח הנדרש גדל וההפך.
    מי שעובד עבור הממשלה בחוזה קבוע , יכול לצמצם את שולי הרווח שלו.
    זה אלף בית.
    עכשיו מה?
    אני שילמתי 1900 ש"ח לחודש למטפלת עד שלוש וחצי . ככה שילמתי ואני אגלה לך בסוד שהיו כאלו ששילמו גם 1600 , אבל היו צריכים לנסוע רחוק יותר או להתפשר על מטפלת עם חמישה תינוקות בו זמנית.

    זה סופה של האגדה הכלכלית ועדיין נותרה השאלה פתוחה "למה משקרים".
    משרד האוצר משקר כדי להפחיד את הפוליטיקאים , זה ידוע , אבל בשביל מה משקרים היתר?

  10. טייגרלילי

    היי. כמה דברים.
    אני חושבת שאין סיבה לפסול את המחאה כי היא באה ממקום רגשי. כמו שזה מצטייר לי (וכן, אני סמולנית, השם ירחם), מעמד הביניים מרגיש בצדק שהוא נשחק, שיש צמיחה כלכלית במדינה אבל הוא לא מרגיש אותה, שהמחירים רק עולים והמשכורות נשארות אותו דבר, ושקשה. אז כן, הצעד הראשון זה להוציא את התסכול החוצה ולזה קוראים רגש. ומכיוון שהגענו למצב הזה בגלל מדיניות של ממשלות קודמות (לא רק ביבי), אז כן, מחאה יכולה להוביל לשינוי מדיניות.

    להבדיל אלף אלפי הבדלות, כשנועם שליט מבקש לשחרר את הבן שלו – זאת מחאה מהרגש. וזה בסדר גמור, ככה זה צריך להיות.

    ועכשיו בקשר לדרישות (שכבר צצות) – כמה דברים שאפשר וצריך לעשות זה לשפר את התחבורה הציבורית לפריפריה – רכבות, אוטובוסים, רכבות קלות, כך שלא כולם יהיו חייבים להתרכז במרכז. זאת דרישה לגיטימית מכל כך הרבה כיוונים, לא? דבר שני – להטיל מס על דירה שנייה, או שלישית. זה יוריד את המחירים של שוק הנדל'ן. ודבר שלישי – להטיל מיסים על דירות שעומדות ריקות. אני מצטערת, אבל נראה לי שאמריקאים שקונים דירה ברחביה לחודש בשנה צריכים ויכולים להשכיר אותה למשך שאר השנה.

    אני מסכימה לחלוטין שהטענות נגד ההתנחלויות והחרדים מגוכחות. סתם צרות עין, ויותר מזה, טיפשיות.

    ואחרון ולא חביב כלל – בקשר לטייקונים. אחד מהדברים שאפשר לעשות (וביבי קידם מדיניות הפוכה לגמרי בנושא) – זה להעלות את המס הישיר (שיורד דיפרנציאלית מהמשכורות שלנו לפי מדרגות מס) ולהפחית את המס העקיף (מה שאנחנו משלמים על אוכל ומוצרי צריכה – מע'מ – שעולה לכולם, עשירים ועניים, אותו דבר). ככה כמות הכספים לא נפגעת (כנראה שההיפך) והחלוקה הוגנת יותר. כל אחד משלם לפי יכולתו.

    ודבר אחרון, הכי קל לבקר וללגלג, להסתכל מבחוץ בציניות ולגחך. אבל קורה פה משהו אופטימי סוף סוף. אתה מוזמן להצטרף 🙂

  11. הלל

    טייגרלילי,

    אין לי בעיה עם רגש. אבל זה לא יכול להחליף את השכל.

    תשתיות תחבורה ותעסוקה בפריפריה – אני בהחלט בעד. ממשלת ישראל פועלת לכיוון הזה כבר עשרות שנים. האם אפשר יותר? כנראה. אבל צריך לזכור שזה יבוא על חשבון דברים אחרים, וייקח זמן – הרבה מאוד זמן.

    הטלת מס על דירה שנייה, או על דירות שעומדות ריקות – אלו פתרונות אפשריים, אם כי אני מניח שלא חפים מבעיות, ובכל מקרה לא יפתרו את הבעיה באמת. לא הדירות של המשקיעים הזרים זו הבעיה.

    המס הישיר בארץ הוא גם ככה גבוה מאוד, ואני לא בטוח שהיית רוצה לעודד העלאה נוספת שלו. ושוב – זה לא מגרד את הסכומים הדמיוניים שהמפגינים דורשים.

    ולגבי מה שאמרת שזה דבר אופטימי – אני חולק עלייך מכול וכול. אני לא רואה כאן אופטימיות. אני רואה כאן נאיביות. ואני פסימי באשר לתוצאות המאבק הזה. אני חושש מאוד שהמאבק יצליח, וכולנו נאכל אותה.

  12. טייגרלילי

    איכשהו אני לא חוששת שביבי הוא הוא יהיה זה שיהפוך אותנו למדינה קומוניסטית… אז אני לא חושבת שיש לך ממה לחשוש כל כך (אגב 'כולנו נאכל אותה' מזכיר מאוד את הצעקות שהיו בציבור הסטודנטים על הקצבאות הנמוכות עד כדי גיחוך לאברכים שנה שעברה. הרגיז אותי כבר אז).

    נאיביות ורגש – ככה קורים שינויים, ככה (וסליחה על הצלילה למחוזות הקיטש) נבנתה המדינה, ככה הקמנו פה ישובים וכך בדיוק הבאנו לפה עם.

    מה גם שהיגיון לא בדיוק מנהל את המדינה הזאת – ואני לא מדברת על מדיניות כזו או אחרת אלא על סבכי הבירוקרטיה המטופשת שהיא זאת ששולטת במדינה. סאגת הרכבת הקלה בירושלים היא דוגמא אחת מיני רבות לעניין. ואם דברים ישתפרו בתחום הזה – דיינו. הרבה מהמאבק להוזלת הדיור ולתחבורה הציבורית אגב קשור בדיוק לבירוקרטיה הסבוכה והמטופשת הזאת. עוד שתי מילים בנושא – רשויות מקומיות. ודי לחכימא.

    יש הרבה בעיות בכל סוג של פתרון, אני יכולה להצביע עליהם בעצמי (הרחקת משקיעים זרים, פגיעה באנשים כמוני כמוך ממעמד הביניים שאת הכסף שלהם החליטו להשקיע בדירה במקום בבנק בגלל הריבית הנמוכה), אבל ככה זה תמיד. אני לא אומרת שלא מדובר בריקוד עדין של איזון – פשוט שכרגע אנחנו לא באיזון הזה.

    ומדוע אופטימי? כי חלק של העם (שאולי אתה לא נמנה עליו) הרגיש הרבה זמן שקולו לא נשמע, למרות שהוא נושא חלק לא מבוטל של נטל החיים בארצנו (מיסים, צבא) – ועכשיו הוא מרגיש שהוא משמיע את קולו. זה בריא. זה דמוקרטי. ויותר מהכל, זה מרגש (את נפשי השמאלנית, כאמור).

    יש הרבה אנטגוניזם בקרב הציבור הדתי (או הייצוג התקשורתי שלו לפחות) כלפי המאבק הזה והאמת היא שזה מעציב אותי מאוד ולא נהיר לי עד הסוף. אני חשה שזה פחות בשל התנגדות 'הגיונית' אלא הרבה יותר 'רגשית', וחבל לי מאוד על כך (אבל איש באמונתו יחיה).

  13. בועז

    בתור אדם שכלתני הייתי מצפה שתגבה את הגיגיך בעובדות ונתונים. המס הישיר בישראל הוא נמוך בהשוואה ל-OECD
    ונתניהו וחבר מרעיו מתכוונים להורידו עוד, וגם את מס החברות בישראל מורידים בקצב מסחרר.בישראל אין מס ירושה בשונה משאר העולם. גם ההבטחה להורדה מינימלית במע"מ (חצי אחוז) מוסמסה.
    מקור http://www.themarker.com/news/1.619540
    רק עיוור לא מבין מה המגמה ארוכת הטווח במדיניות נתניהו הרס מדינת הרווחה מי שמסכים אידיולוגית שיבושם לו, אבל שלא יאשים את תומכי מדינת הרווחה ברגשנות. העובדה שאנשים מסוימים מעלים רעיונות שונים ומשונים, חלקם לא מעשיים, אינה הופכת את התנועה התומכת במדינת רווחה למטורללת. אנחנו רוצים שמקבלי ההחלטות יהיו אנשים שמחויבים למדינת רווחה, ולא אלו שדוגלים בקפיטליזם דורסני ומשרתים את ההון את הקרטלים והשתדלנים. נקווה שנשיג זאת במהרה, המחאה היא צעד ראשון בערעור המונופול על הכוח של השמרנות החברתית.

  14. הלל

    אם אתה מביא קישור, הייתי מצפה שתקרא את כל התמונה:

    "נתניהו גאה מאוד בתוכנית הפחתת המסים שלו מ-2003, ומשוכנע שהיא היתה אחד הגורמים שהביאו להיחלצות של ישראל מהמיתון הקשה של 2001-2002, ולצמיחה הגבוהה שבאה בעקבותיו. מרבית הכלכלנים סבורים כי הוא צודק. לעומת זאת, מרבית הכלכלנים גם סבורים כי המשך הפחתת המסים הישירים כיום, לאחר שישראל כבר עומדת קרוב מאוד לתחתית העולמית, עלול להיות מיותר ומזיק".

    בסדר, אז יש ויכוח לגבי השאלה האם נכון להמשיך להוריד את המסים הישירים, או לא. אבל מוזר שמעמד הביניים, שכל הזמן מתלונן על נטל המסים הישירים, קורא להעלאה שלהם. גם לא ראיתי שלטים בכיכרות "להעלות את המסים!". וראה גם כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102301,00.html

    מכל מקום כל הפסקה השנייה שלך לא נתנה ולו פתרון כולל אחד, או התחלה שלו, לגבי השאלות שעכשיו עומדות בלב המחאות.

  15. בועז

    אני מתעניין בנתונים, לא בהערכות ובטפיחות שכם עצמיות של נתניהו (רגשנות כבר אמרנו).
    אם אתה מצפה ממפגינים בכיכרות לפרוגרמה כלכלית (או ביטחונית ) מקיפה ציפיותיך מוגזמות, מדובר בסיסמאות, אבל מאחוריהן עומד רצון שמי שמקבל החלטות לא יהיו רק נערי האוצר (שיש להם זכויות רבות) אלא גם אנשים עם רגישות חברתית. אישית הייתי מבטל את כל הורדות המיסוי המתוכננות ובמקום מבטל את המע"מ על מזון (אין כאן העלאת מיסים אלא שינוי עדיפות) אבל זהו טעמי האישי.
    במקביל הייתי דורש מהמינהל להפסיק להתייחס לאדמות מדינה כאל מוצר כלכלי אלא כמשאב לאומי שמאפשר שינוי חברתי.
    האם כל דרישות המפגינים יסופקו? לא, וטוב שלא שהרי רבות מהדרישות, גם אני מסכים, נובעות מפינוק יתר ומגישה ילדותית למדי, אבל אני מעדיף להיות איתם מאשר עם בעלי ההון והאינטרסים האישיים והסקטוריאליים.

  16. הלל

    זה דיון נחמד מאוד, אבל לחלוטין לא קשור למחאה הנוכחית. זה לא שהמפגינים עכשיו צועקים: "העלו את המסים הישירים עלינו! הורידו את המסים העקיפים!". כל אלה ניואנסים במערכת הקפיטליסטית הרגילה, שאת ראשי המפגינים בכלל לא מעניינת.

    המשחק הזה במסים, מלבד זה שהוא ספקולטיבי מאוד, לא יעזור לאותם עשרות מיליארדים של התקציבים שעולים מדרישות המפגינים. בנוסף, הוא רק יכול להרע את המצב: מסים עקיפים, כמצוין בכתבה שקישרת אליה, בטוחים לגבייה בהרבה מאשר מסים ישירים. לפיכך שינוי במאזן יוביל ככל הנראה להקטנת המס המשולם בסופו של דבר, משום שהחבר'ה הממולחים (מישהו אמר טייקונים?) ימצאו דרך להתחמק ממיסוי ישיר שכזה.

    אגב, אחד הדוברים עושה שם מהלך אבסורדי: הוא משווה משפחה שמרוויחה 5,000 ש"ח למשפחה שמרוויחה 100,000 ש"ח ו*צורכת סל מוצרים זהה*. משפחה כזו קיימת רק בחלומות של פרופ' אדרעי הנכבד. אם היא מרוויחה 100,000 ש"ח, היא גם צורכת הרבה, הרבה יותר מאשר סל המוצרים המסכן של משפחת 5,000 ש"ח.

  17. רמי

    הלל, אתה מדבר על "ניואנסים במערכת הקפיטליסטית הרגילה", כדאי שתקשיב לקישור להרצאה, אולי תבין שהמערכת יותר קרובה לפיאודלית וחובה להיאבק בה. חוץ מזה, ראית פעם מאבק ללא רגש? גם אם השכל הוא המנהל והמחליט הראשי הרי שאינפורמציה חשובה הוא מקבל מהרגש. עוצמה רגשית אינה מעידה על חוסר שיקול דעת שיכלי. יש כאן מחאה צודקת.


    feature=player_embedded
    ההרצאה עד דקה 44, אח"כ שאלות ותשובות, תיהנה.

  18. אנונימי

    מעמד הביניים התנגד למיסים ישירים כאשר אלו היו לו כבדים יותר מהמיסים העקיפים. אבל מה שהביא אנשים לצאת החוצה זה החלוקה של מעמד הביניים למעמד ביניים נמוך וגבוה, וכמו שאתה בטח יודע, עניים מעדיפים מס הכנסה גבוה על פני מע"מ גבוה

השאר תגובה