לטובת מי עובד קמפיין ההחרמה של שלום עכשיו?

בעקבות אישור חוק החרם, יצאה תנועת שלום עכשיו בקמפיין הקורא להחרים את מוצרי ההתנחלויות. הנה טעימה (דוגרי היא באמת טעימה):

שאלות ותשובות:

האם בקמפיין הזה בעצם שלום עכשיו עוברים על החוק?
לא. החוק שהועבר הוא חוק אזרחי, לא פלילי. הוא רק אומר שמי שנפגע מקריאה להחרמתו יכול לתבוע את הקוראים להחרמה ל"פיצויים לדוגמה".

אז רגע, יקב פסגות יכול לתבוע עכשיו את שלום עכשיו לפיצויים?
תאורטית, כן. מעשית, ברור שלא; אם כבר, הוא צריך לשלוח להם זר פרחים. עד היום לא שמעתי על יקב פסגות, וכמוני גם מאות אלפי ישראלים אחרים. היקב קיבל חשיפה חסרת תקדים (ובוודאי גם ימשיך לקבל חשיפה ארצית, בפרסומות ובעיתונות [תוספת תוך כדי כתיבה: עוד אני מדבר וכבר אני רואה חשיפה מכובדת לקמפיין בהארץ. אתם מופתעים כמוני?]). כך גם משק אחיה ופטריות תקוע. גם חלוה אחווה תקבל ודאי רק חיזוק חיובי בעקבות הקמפיין. אם בדרך כלל פרסום שלילי הוא פרסום טוב, הפרסום השלילי הזה הוא פרסום מצוין, גם בגלל הקריאייטיב המחמיא וגם בגלל שלא כולנו סמולנים הזויים. בעצם רובנו לא.

מה, אתה לא השתכנעת מהטיעונים שבקמפיין?
אילו טיעונים? כשאני קונה חלוה של אחוה אני תורם לבניית מאחזים בלתי חוקיים? נניח לרגע שאני סמולני וחושב שזה חמור מאוד – למה אני תורם? כי המפעל הזה משלם מסים למועצה אזורית שומרון, והיא עוזרת קצת למאחזים? לפי זה גם לשלם מסים גרוע, כי מדינת ישראל מעבירה עוד יותר כסף למועצה האזורית שומרון. לא עדיף לקרוא להפסיק לשלם מסים? נראה לי שתהיה הרבה יותר היענות לקריאה כזאת.
מה עוד? כשאתה קונה יין פסגות אתה מעודד חרמות על מוצרים ישראליים בחו"ל? – קודם כול, איך פתאום נהייתם נגד החרמת מוצרים ישראלים? ומה עם כל החברים שלכם בשמאל הרדיקלי? ובכלל, איך אני מעודד חרמות כאלה? האם אתם חושבים שמי שמחרים את המוצרים הישראליים באשר הם עושה זאת משום שיש אנשים שקונים יין פסגות? שבכלל אכפת לו אם יקב פסגות ייסגר בכלל?
ועוד: כשאת קונה פטריות תקוע, את תורמת לחיזוק ההתנחלויות. שוב, כספי המסים מחזקים את ההתנחלויות הרבה יותר. למה אתם לא קוראים להפסיק לשלם מסים עד שלא יופסקו כל התקציבים להתנחלויות?
ואחרון חביב: כשאת קונה שמן זית אחיה את פוגעת בסיכוי לשלום. ברור, כי הרי השלום תלוי אך ורק בכך שבמשק אחיה ייצרו פחות שמן זית. זה הרי סלע המחלוקת במשא ומתן עם הפלסטינים, כמות שמן הזית שיורשה משק אחיה לייצר. עזבו אתכם משטויות כמו פליטים, ירושלים, הכרה במדינה יהודית, ושאר הבלים. מה שחשוב לשלום זה כמות ליטרי השמן שמייצר משק אחיה. הבנתי.

ושלום עכשיו לא יודעים שהפרסומת הזו בכלל מקדמת את המכירות של היצרנים שהיא קוראת להחרים?
שאלה קשה. הם אמנם שמאלנים, מה שכבר מוכיח על כושר השיפוט הלקוי שלהם את המציאות, אבל קשה לי להאמין שהם לא יודעים את העובדה הטריוויאלית הזו. התשובה לדעתי ברורה: הם יודעים, וממש לא אכפת להם.
מה שמקודם בקמפיין הוא לא החרם על ההתנחלויות. זה לא מעניין את שלום עכשיו. מה שמעניין את שלום עכשיו הם התקציבים של שלום עכשיו. והתקציבים האלה תלויים בפעילות. לכן כל פעילות של שלום עכשיו, ועדיף קריאייטיבית ומאגניבה, תמשוך עוד כסף מהתורמים. זה כל הסיפור.

אז בקמפיין הזה שלום עכשיו בעצם מקדמת את שלום עכשיו?
כן.

והקמפיין הזה לא יכול לפגוע בשלום עכשיו?

האמת שהוא יכול לפגוע בהם מאוד. סעיף 4(א) בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם קובע ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להחליט על גוף שקרא להחרים או שהשתתף בחרם – שלא יראו בו מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (במילים אחרות, תרומה אליו לא תיחשב כתרומה מוכרת לענייני מס), ועוד שלל של הגבלות תקציביות.
במילים אחרות, טכנית יכולים שר האוצר ושר המשפטים להחליט בעקבות הקמפיין הזה להחיל את כל ההגבלות הללו על שלום עכשיו, ולפגוע בתזרים המזומנים שלהם.
אבל שלום עכשיו לוקחים פה סיכון מחושב מאוד, בדומה להימנעות של הרב ליאור והרב יוסף מהישמעות לצו המעצר נגדם – מעין הוצאת לשון פומבית לרשויות: אם לא יעשו נגדם שום דבר, סבבה; ואם ישתמשו בחוק נגדם, זה ישמש כמינוף מעולה לתוספת תזרים מזומנים מהארגונים הזרים כדי שלא לפגוע בכסף הזורם לארגון, יחד עם קמפיין בינלאומי להשחרת מדינת ישראל כמדינה טוטליטרית. ייתכן אפילו שבסתר לבם שלום עכשיו מקווים שזה מה שיקרה, כשם שאפשר שבסתר לבו הרב ליאור קיווה שיעצרו אותו בראוותנות, כדי לחזק את בסיס התמיכה בו. תיקון: הקמפיין לא יכול לפגוע בשלום עכשיו, משום שסעיף 4 בחוק לא ייכנס לתוקף אלא לאחר 90 יום.

ומכל הדברים האלה לא אכפת לשלום עכשיו שהקמפיין תכל'ס עוזר להתנחלויות?
מה זה משנה ההתנחלויות. העיקר השלום. עכשיו.

—–
אה, ואם אתם רוצים בדיוק לדעת איך להחרים את המוצרים, הנה הקישורים:

חבל ששלום עכשיו לא מפיצה את הקמפיין ביחד עם הקישורים, אבל אתם, קוראיי היקרים תוכלו לתקן את המעוות. בסופו של דבר הרי צריך לדעת בדיוק מה מחרימים, ומה הטעם שלו, בשביל לקיים את המצוה בהידור ומכל הלב.

—-
עוד בנושא: לא נפסיק לסתום, או למה הזעקות נגד חוק החרם הן זעקות הקוזק הנגזל.
וגם: פוסט מצוין של אורי אורבך: הושיעו, יהודים, סותמים לנו את הפה

27 תגובות בנושא “לטובת מי עובד קמפיין ההחרמה של שלום עכשיו?

  1. אנונימי

    אתה יכול להוסיף גם, שאם אתה מספיק רוצה משהו זה יכול לגרום לך לסרב להאמין לזה שהרעיון שלך לא באמת יעיל. זה קורה לכולם ודורש פחות ציניות. אני חושב שלפחות חלק מהחבר'ה שם באמת מאמינים במה שהם אומרים.

  2. אנונימי

    הלל, כל מה שאמרת על הקמפיין של שלום עכשיו, אפשר לומר על החוק ההזוי הזה. הוא הניע את שלום עכשיו להוציא את הקמפיין, והוא הניע את התקשורת לפרסם אותו. אם היו קריאות לחרם קודם, החוק הזה הביא להן מגפון. אבל מה זה משנה? העיקר שזה נראה כאילו אנחנו עושים משהו נגד הסמולנים עוכרי ישראל האלה.

  3. יעל

    חמור מאוד, דוד יקר, שלא שמעת על יקב פסגות, בעיקר אם אתה מחשיב את עצמך תושב האיזור. אני מזמינה אותך להרים טלפון בעת שעמום ולבוא לסיור, חברה שלי עובדת ומדריכה שם וזה מקום מקסים ושווה (עם יין טוב ב300 שקל :P)

  4. הלל

    לאנונימי2 – הקריאות להחרמה אישית מצד האזרחית לא מזיזות את זרתי השמאלית. זה בדיוק מה שאני מדגיש בכל הפוסט הזה – חוק החרם לא הוחק בגלל דאגה מחרם מסכן כזה, שאין לו שום השפעה, כי כוח הקנייה של הסמול ההזוי הוא קטנטן, וכל קמפיין כזה רק מפרסם עוד יותר את היצרנים בהתנחלויות.

    החוק הוחק בגלל בעיות קשות יותר, של חרם מצד גופים גדולים ומשפיעים, גם חרם אקדמי, גם חרם תרבותי, וגם חרם כלכלי. לא מצד קריאות מצחיקות כאלה כמו של שלומעכשיו.

    אם הציבור הישראלי באמת היה מתנגד להתנחלויות, אתה לא חושב שזה היה בא לידי ביטוי בקלפי?

  5. אנונימי

    נראה שאתה קצת מתקשה בהבנת אנשים שהם לא אתה, וגם מדרדר את עצמך לפרקים לרמה של טוקבק עילג בוויינט, אז אני אנסה להסביר קצת:
    * לאף אחד אין שום אינטרס לפגוע כלכלית במפעלים שבהתנחלויות. אף אחד לא משלה את עצמו שקריאות לחרם יעשו את זה. גם לא המתנחלים. זו בדיוק הסיבה שהם התעקשו שחוק החרם יכלול פיצויים שאינם תלויים בהוכחת נזק.
    * הסיבה הפשוטה לזה היא שהחרם קיים כמעט רק בדיבורים ולא במעשים. אני די בטוח שגם אנשים שקוראים לחרם לא מיישמים אותו, או לפחות כך היה עד להעברת החוק. אף אחד לא באמת יודע מה מיוצר איפה, ומי שפותח את רשימת החברות שמופצת ברשת מגלה בה כמה מוצרים יומיומיים שהוא לא יפרד מהם נורא בקלות, וגם שהיא כוללת את התנחלויות רמת הגולן – שזו בעיה עבור אנשי "שמאל רך", כי על מתנחלי יו"ש קל לכעוס, אבל הגולן, הו הגולן זה בלב עוד מאז הטיול השנתי בחטיבה.
    * אי לכך כל הדיבורים על נזק כלכלי הם במקרה הטוב קשקוש תמים שמפספס את הנקודה ובמקרה הרע צביעות לשמה. בפרט, הפוסט שלך עוסק רובו ככולו בשטויות לא רלוונטיות. הקריאות לחרם הן פשוט דרך להכניס לשיח הציבורי את העובדה שההתנחלויות שנויות במחלוקת ואינן לגיטימיות בעיני מחנה לא קטן, דבר שהוא בוודאי נכון.
    * וחוק החרם, בהתאם, נועד לאסור דיבור פומבי על זה שיש אנשים שמתנגדים להתנחלויות, כדי לתת אשליה של קונצנזואליות דרך שתיקה והשתקה. אלקין, שטייניץ ושאר בכייני ה"פגיעה בכיס" הם שקרנים וצבועים, ואני בטוח שהם עושים זאת ביודעין.
    * אותו סיפור עם החרם על היכל התרבות באריאל, אגב. אני תמכתי ותומך בו, למרות שגם בזמן אמת לא היה לי ספק שהאנשים שקשורים כלכלית להיכל מתפוצצים מצחוק ומשמינים מאושר. זה הדבר הכי טוב שקרה להם. למי בכלל אכפת מתיאטרון בימים כתיקונם? חרם האמנים הביא להם השקה מוצלחת יותר ממה שהם דמיינו. אולם מלא, ח"כים מברכים, דבש.
    * וזה לא פוגע כהוא זה במטרת החרם, שלא הייתה היכל התרבות, אלא אריאל. תתפלא, אבל אנשים פה הדחיקו מאוד חזק את העובדה שמדובר בהתנחלות, ועוד מרוחקת כל-כך מהקו הירוק. מילא המאחזים הקטנים הדתיים, גם ככה אף אחד לא מזדהה איתם ולא יבכה אם הם יפונו. אבל אריאל? מה פתאום! זה עיר! זה משפחות! אבל תודות לחרם האמנים – זוכרים גם זוכרים. החץ נשלח וננעץ במטרה. וצריך להמשיך להזכיר, כדי לא לתת לציבור לשכוח.
    * וזה מה שהקמפיין של שלום עכשיו נועד לעשות. שחלוה אחוה יתעשרו (מישהו נתקל אי פעם ביצרן חלוה אחר? אני מודה שמעולם עד אתמול לא טרחתי להתעמק במותגי חלוה) ושפטריות תקוע ישגשגו. לבריאות ובתיאבון. כל עוד זה משרת את המטרה הכללית של דיון ציבורי על לגיטימיות ההתנחלויות ושבירת ההשתקה שלו, זה משרת את המטרה. בנוסף לעובדה הפשוטה שהקמפיין נועד פשוט להתריס נגד החוק. אבל הוא לא, לחלוטין לא נועד לפגיעה כלכלית במותגים ספציפיים, למרות שאתה מתעקש לקרוא אותו כפשוטו ואז לומר "גיחי גיחי, זה כה פשטני".
    הבהרה: אני לא קשור לשלום עכשיו בשום צורה, או לשום גוף פוליטי למעשה. אני סתם "סמולני" (כפי שכתבת בהפגנה מרשימה בגרות) פרטי.

  6. הלל

    אנונימי2, כתבתי לך תגובה ארוכה והיא נמחקה. אז עכשיו אקצרר:

    החרמות שנגדן הוחק החרם הם לא החרמות ה"עממיים" המטופשים הנידונים, שהם בהחלט לא פוגעים כמו שאני ואתה מסכימים. לא בגלל זה היה שווה לחוקק את החוק. מדובר על חרמות מגופים גדולים, כולל חרמות אקדמיים, תרבותיים וכלכליים. על זה מדובר, אבל הקמפיין של שלומעכשיו והתקשורת מנסה להסיט את זה לכיוון כוזב, כאילו יש כאן עניין של חוק נגד מחאות קוטג'.

    שטויות במיץ. מדובר על ניסיון להגנה נגד קומץ קטן ומצומצם ביותר, שמחזיק בעמדות כוח תרבותיות וכלכליות, ומשתמש בהם נגד שלטון הרוב. ושלטון הרוב מנסה להחזיר מלחמה שערה, עד כמה שזה אפשרי. זו, ידידי, דמוקרטיה במיטבה.

    ושורה מעניינת מדבריך: "בנוסף לעובדה הפשוטה שהקמפיין נועד פשוט להתריס נגד החוק". רק לפני שבוע צווחו כל אותם אנשים בגרון ניחר נגד הפגיעה בשלטון החוק, והסכנה שבערעור החוק. פתאום התרסה נגד החוק זה סבבה. נפלאות טבע האדם.

  7. nihohit

    "החוק הוחק בגלל בעיות קשות יותר, של חרם מצד גופים גדולים ומשפיעים, גם חרם אקדמי, גם חרם תרבותי, וגם חרם כלכלי."

    הדוגמה הבולטת היא החרם האקדמי מצד האוניברטאות בדרום אפריקה, או החרם הסקוטי. אחלה, בעיה, אבל אלה גופים בחו"ל, ולכן אי אפשר לתבוע אותם עם החוק הישראלי. אז למה זה טוב?

  8. הלל

    כשיש אנשים מבפנים שעוזרים לחרם מבחוץ, זה עוזר. החרמות מבחוץ לא היו כל כך מוצלחים אם לא היה "גיס חמישי" מבפנים שעוזר ומסייע להם.

  9. אנונימי

    חשוב לציין ששלום עכשיו הינו גוף בלתי תלוי בחוק שכן הוא אינו גוף חוקי
    לפני שנים מספר רצו לתבוע אותם דיבה אבל בית המשפט לא הכיר ב"שלום עכשיו" גוף משפטי ולכן אינו שפיט ולכן גם ככה הוא נהנה מסעיף 46 לחוק התרומות

  10. אנונימי

    ישראלים מתפכחים מהחול בעיניים של שלום עכשיו*.

    כשאת עושה קמפיין בעד החרם, את מפרסמת את המוצרים הטובים מיהודה ושומרון.

    *שלום עכשיו מיוצר בתל אביב.

    תודה! תמשיכו 🙂

  11. דובי

    הלל, מה מצער שאתה לא זה שיקבע למה ישמש החוק הזה, ואפילו הכנסת לא תהיה הקובעת, וגם לא המשטרה או בתי המשפט. מי שיחליט מי יתבע הם המתנחלים עצמם, כי הם אלו שיוכלו להגיש תביעות אזרחיות על פי החוק כנגד מי שקורא לחרם. ולכן, אם מתנחלים כמוך יחליטו לתבוע אותי, כי אני קראתי לחרם, אז זו תהיה המטרה של החוק. ואם תחליטו לתבוע חברות גדולות (איזו חברה בדיוק מחרימה התנחלויות בישראל?), אז הן תהיינה המטרה. אבל זה מופרך לטעון שהחברות הבינלאומיות תהיינה המטרה, כי הן כלל אינן תחת סמכותו של החוק הישראלי, ואיש בישראל לא יכול לעשות שום דבר בין אם יחרימו ובין אם לא יחרימו.

    אז על מה אתה מקשקש, בדיוק?

    (וכפי שציין אנונימי לפני, שלום עכשיו בכלל לא תמכה בחרמות עד החוק הזה, וגם הקמפיין הזה, מטרתו אינה להביא להחרמת התנחלויות, אלא להתריס כנגד החוק הבלתי דמוקרטי שאוסר על מי שרוצה בכך לקרוא לחרם).

  12. הלל

    דובי, כדי להתרשם קצת מהאנשים הפועלים *מבפנים* נגד מדינת ישראל ושכלפיהם כוון חוק החרם, כדאי לראות את הכתבה מערוץ 2 שכאן: http://www.youtube.com/watch?v=I2l4KJrQJjo

    מכל מקום אם אחליט לתבוע אותך כי קראת לחרם, זה יהיה בזבוז כסף יקר בשבילי, כי תביעה עולה המון כסף, ועם אפס תוצאה מבחינתי, כי אמנם החוק קובע פיצויים שאינם תלויים בנזק עצמו, אבל אכן צריך להוכיח שנעשה נזק כלשהו ושאני בכלל צד בעניין.

    ולשאלתך איזו חברה מחרימה התנחלויות וכו' – אחת המטרות שנגדן כוון החוק היה העיר הפלסטינית רוואבי, שהפלסטינים קבעו שרק חברה שתחרים התנחלויות תוכל להשתתף בבנייתה. זה הרבה כסף וזה כמובן קורץ להרבה חברות לעשות זאת. דומני שאיטונג נפלה בעניין הזה בשלב מסוים. לשם כך נקבע גם סעיף 3 בחוק, שקובע שהמדינה יכולה לשלול גישה למכרזים שלה מגופים שיחרימו אותה, שטח משטחיה או מוסד ממוסדותיה.

  13. אנונימי

    כן הלל, זה יהיה בזבוז כסף מבחינתך, אבל לא אחרי שיעבור החוק של אישור השופטים בכנסת לפני שהם עוברים לועדה המחליטה על תפקידם. ואז כל מה שיוותר לך זה להחליט על מה לתבוע אותי – על חרם על ההתנחלויות או שמא על מימון ארגון שמאל.
    בהצלחה.

  14. הלל

    איזו פניקה, שופטי בית המשפט העליון, שפוסקים בסוגיות פוליטיות, ימונו על פי השקפתם הפוליטית! זה אמנם נעשה בארה"ב ובבריטניה ובעוד מדינות, אבל מה אנחנו לומדים ממדינות פשיסטיות כאלה.

    ההיסטריה של השמאל הישראלי והפחד שלו מאיבוד השליטה שלו במוסדות השלטון פשוט נוגעת ללב.

  15. אנונימי

    פוסט חמוד, רק דבר אחד צורם – מדוע בחרת לאמץ את השם שהדביקו לחוק אנשי השמאל-הקיצוני ? זה הרי חוק נגד חרמות ולא "חוק החרם". שמאל קיצוני, קריאייטיבי או לא, איננו מחייב אימוץ סיסמאותיו. יש להדגיש כי זהו חוק נגד חרמות (של השמאל הקיצוני ו/או של אוייבי ישראל, כאחד).

  16. דובי

    הלל – אבל אם החוק היה מנוסח, למשל, כמו החוק האמריקאי (אסור לחברות להשתתף בחרם שהוטל על ידי מדינה אחרת – לצורך העניין אפשר לקרוא לרשות "ישות כמו-מדינית"), אני לא חושב שהייתה בעיה. הבעיה היא בדיוק בכך שהחוק כפי שהוא מנוסח כיום אוסר לא על החרמה, אלא על קריאה לחרם, כלומר הוא מגביל את חופש הדיבור של אזרחי ישראל. ולזאת צריך להתנגד גם מי שבעצמו מתנגד לחרם (ומובן מאליו שיתנגד אליו מי שבעצמו רוצה להחרים).
    ולאנונימי האחרון – ראוי להזכיר שהחוק הזה הוא מפלה, מכיוון שהוא אינו פוסל את עצם השימוש בכלי החרם, אלא מגביל אותו רק עבור אלו שרוצים להחרים בגלל קשר לאזור גיאוגרפי. להחרים בגלל קבוצה לאומית, בגלל דעה פוליטית, בגלל דת – כל זה עוד מותר. רק חרם ששמאלני עשוי להטיל אסרו. אז תצאו ותגידו שאסור להיות שמאלני בישראל וזהו. אל תעמידו פנים שאתם שומרים על איזו דמוקרטיה. תאמרו בפה מלא: מעניין את התחת שלנו שמאלנים, תלכו כולכם לעזה וזהו.

  17. הלל

    דובי, עזוב אותי עם העניין של "קריאה לחרם היא חלק מחופש הביטוי". חופש הביטוי כולל גם ביטויים במעשים, ולכן באותה מידה גם ההחרמה גופה צריכה להיות חלק מחופש הביטוי.
    ואני מודה בפה מלא שהחוק הזה פוגע בחופש הביטוי. אני רק חושב שהחבר'ה שקוראים לחרם פשוט עשו שימוש יתר בחופש הביטוי, שימוש שאותו יש להגביל (המשל הידוע על קריאת "שריפה" באולם מלא אדם וכו', ויעוין בפוסט הקודם שלי שאליו הפניתי בסוף הפוסט הנוכחי).

    להזכירך עוד חוק שמגביל באופן חמור את חופש הביטוי, והוא החוק נגד הסתה לגזענות. אני לא זוכר את אבירי חופש הביטוי שדיברו נגדו יותר מדי (אכן, היו כמה, אבל זה די היה בקול ענות חלושה). וכאן, אגב, טמונה התשובה לפסקה השנייה של דבריך: מי שיקרא לחרם על רקע גזעני, למשל, יוכל להיות מופלל (בעבירה פלילית!) על ידי החוק הזה. רק חרם נגד מדינת ישראל או אזור במדינה, לא היה נופל בקריטריון הזה.

  18. אנונימי

    מר גרשוני, אתה טועה, אתה יכול לתבוע כל מי שקורא לחרם וגם לזכות *בלי להוכיח קיום של נזק*, וזה גם לא יעלה לך כסף כי הנתבע יחויב בהוצאות משפט (גם אם השופט יפסוק פיצוי של אגורה כדי להבהיר מה דעתו לגביך, ללכת נגד החוק ולפסוק נגדך הוא לא ממש יכול).

    זמן זה אולי יבזבז לך, אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה שאנשי םשקיעים זמן בפעילות פוליטית, ולמעשה זה נכון גם לגבי כסף. "בזבוז זמן וכסף" זה ממש לא מה שיגן עלינו כאן מתביעות סרק פוליטיות.

  19. הלל

    זה פשוט לא נכון. אני מצטט מהחוק:

    "מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק".

    אם לא נעשתה עוולה, אין פיצוי. אה, ועוד משהו: בית המשפט "רשאי" לחייב בתשלום פיצויים לדוגמה. האם הוא יעשה זאת? אני מניח שרק במקרים קיצוניים באמת, כי שופטים לא רוצים תיקים כאלה על הגב שלהם.

    ואגב, לגבי "הוצאות משפט", אני מכיר את הנושא מקרוב. הוצאות משפט לרוב אינן מכסות את הוצאות המשפט האמיתיות. זה בדרך כלל משהו סמלי יותר, כדי למנוע תלונות שווא.

  20. אנונימי

    יפה. "נעשתה עוולה" זה רק אומר שהייתה קריאה לחרם, לא שהתובע ניזוק ממנה באיזושהי צורה. ו"לא נעשתה עוולה" זה אומר שלא הייתה קריאה לחרם. זה אל"ף בי"ת של להבין את לשון החוק שאתה כותב עליו.

    לגבי הוצאות משפט – אין לי ספק שזה נכון, אבל כאמור זה לא משנה. בוא נאמר בעדינות שארגוני ימין לא סובלים ממחסור חמור בתרומות של אמריקאים עם ימבה כסף.

  21. הלל

    עוולה אזרחית – מעשה או מחדל האסור ביחסים שבין אדם לרעהו, *שכתוצאה מכך נפגע אדם או רכושו ונגרם לו נזק,* שבגינו יטיל בית המשפט על מבצע הפעולה חובת תשלום פיצויים, כשהאיסור נובע מהחוק ולא מהתחייבות שבחוזה שהופרה. (http://www.maot.co.il/lex14/glossary/g_839.asp)

השאר תגובה