זיכרון רחוק – נוה והפוליטיקה בצה"ל

צילום: יאיר פיינשטיין, ירושלים

הימים היו ראשית שנות ה-2000, אולי קצת לפני כן אפילו, לא זוכר בדיוק. למדתי אז בישיבת תורת החיים שבנוה דקלים. הגיע אז תת אלוף יאיר נוה, האוגדונר של עזה, לשאת דברים לפני התלמידים, שיתגייסו לצבא בשנה או בשנתיים-שלוש הבאות. נוה אז היה ביחסים חמים עם ראש הישיבה, הרב שמואל טל, ואף נהג לבוא לישיבה וללמוד עמו בחברותא. מהיחסים החמים הללו לא נשאר זכר בשנות ההתנתקות/גירוש, כאשר נוה עמד בראש פיקוד המרכז ונשאר נאמן לפקודות, בעוד הרב טל עשה נפשות לסירוב לאותן פקודות ממש, שבסוף נשאו אותו ואת ישיבתו, יחד עם שאר ההתיישבות בחבל קטיף ובצפון השומרון, הרחק ממקומם המקורי, בדרך חתחתים. את רוב הבתים בגוש קטיף הרסו עד היסוד, אבל מבנה הישיבה דווקא נשאר, והוא משמש כמדומני לאוניברסיטה המוסלמית של עזה. ותלמידי הישיבה קצת פחות מתלהבים להתגייס היום. חלקם הולכים לנח"ל החרדי, חלקם לשירות אזרחי, וחלקם יושבים וממשיכים ללמוד.

אבל כל זה שייך לעתיד. נוה דיבר אז בפני התלמידים הצעירים, על הצבא וחשיבותו, ועוד ועוד. אינני זוכר הרבה משיחתו. דבר אחד אני זוכר בבהירות: אין פוליטיקה בצבא, הדגיש נוה. כל הדיבורים על זה הם שטויות. מקדמים אנשים לפי יכולתם המקצועית בלבד, בלי שום אינטריגות ושום דבר. אני, מה אני מבין ממרומי גילי הצעיר, לא ממש האמנתי לו. אפילו חייכתי בלבי. חכה חכה, חשבתי, מה יקרה כשתגיע לדרגת האלוף והלאה. נראה מה תאמר. אבל כמו שאמרתי: מי אני בכלל, ומה אני מבין.

לא עבר זמן רב בטרם טפלו על נוה פרשת מין שלא הייתה ולא נבראה, יש האומרים בשל כיפתו, כדי לעכב את קידומו. אבל זה עבר, והוא קודם להיות אלוף פיקוד המרכז, שבו כאמור פיקד על ביצוע ההתנתקות בצפון השומרון.

היום התקדם נוה יפה, והוא אף מועמד רציני להיות הרמטכ"ל הבא. הרי יודעים מתקופת שירותו בפיקוד מרכז, שהכיפה על ראשו אינה מהווה בשבילו מכשול למלא כל פקודה שהיא. כעת, כשנוה דורך על גופותיהם החרוכות של האלופים האחרים, תוצאות מלחמת הגנרלים הישראלית, אני תוהה לעצמי האם יוכל נוה שוב אי-פעם לעמוד בפני חבורת תלמידים צעירים, ולומר להם בפה מלא ובלב שקט, שבצה"ל אין פוליטיקה. אולי כן, אבל ספק אם אפילו הוא יאמין הפעם לעצמו.

השאר תגובה